צרו עמנו קשר!

שינוי הרגלים שפג תוקפם

ניהול שינוי - עדכון שינויים שפג תוקפם

"ההרגל הופך לטבע, וטבע קשה לשנות. אבל בדרך קבע, יש לנסות."- חווה אלברשטיין

 

כילדים אנו מונעים מדחפים כמו רעב וחום, וכבוגרים אנחנו משועבדים לצרכים נוספים כמו תשוקה, יוקרה, הערכה, התגוננות ופחד.
מאז יציאת מצרים מספרים לנו שיצאנו מעבדות לחירות, אולם למעשה כולנו עדיין משועבדים להרגלים. עם השנים פיתחנו הרגלים טובים יותר או פחות והפכנו להיות עבדים שלהם.
ההבדל בין אנשים שמצליחים יותר לאלו שמצליחים פחות, נובע מהשוני בהרגלים שלהם.
האדם המצליח עושה מתוך הרגל גם דברים שאחרים פחות אוהבים  לעשות. הוא אינו שש תמיד לעשותם, אולם הוא יודע מהי תרומתו של ההרגל הזה להצלחתו.

 

אז מה הם בעצם ההרגלים המשעבדים אותנו?

לכל אדם אוסף הרגלים שעוצבו בעקבות ניסיון, חוויות או חינוך.
חוויות רבות מעצבות לנו תפיסת עולם, וממנה נוצרים לנו דפוסי התנהגות ההופכים להרגל. ההרגל משתרש ואנו פועלים לפיו ממש כמו אוטומט. הרגל הוא תבנית, דגם או מערכת של כללים, אשר מציב גבולות ומנחה אותנו כיצד לפעול בתוך גבולות אלו. מצד אחד, הרגל יכול להיות מצוין ויכול לשרת אותנו. הוא חוסך מחשבה מחודשת כיצד לפעול באירועים דומים ומקצר תהליכים. הוא אמצעי לפיתוח משמעת עצמית המחזקת את האישיות.


מצד שני, הרגל גם משמש מסנן לנתונים הנכנסים למוחו של האדם, מסייע בפירוש המציאות ומכתיב התנהגות אוטומטית, כמו כרוניקה ידועה מראש. הרגל עלול להפריע כאשר המציאות משתנה, משום שהוא מגביל את דרכי ההתמודדות עם המציאות החדשה, ונותן מענה של "עוד מאותו דבר" ואז הוא הופך מנכס לנטל. אם כבר אנו חייבים להיות עבדים להרגלים, כדאי להשתעבד להרגלים טובים, המשרתים אותנו בעולם הרלוונטי לנו, גם כשהמציאות משתנה, כפי שחווה אלברשטיין כותבת:
"שמור את נפשי מן ההרגל, להתלונן הרבה. זה לא מועיל, זה לא עוזר, ומתמכרים לזה."


כדי שנבין למה אנחנו מתכוונים בהרגלים, להלן דוגמאות לכמה הרגלים:
לרצות את כולם, להתקיף כשמבקרים אותי, לחשוב תמיד למה לא, לבקר את עצמי, לבקר את האחרים, לחשוב מה אפשר היה לעשות, לקחת הכול על עצמי, לדחות את המשימות לסוף היום/ השבוע/ השנה, למלא שוב את הצלחת, להשלים משפטים של אחרים, לדאוג, לחכות שאחרים יזמו, להתקלח פעם ביום, לצחצח שיניים בבוקר ובערב, לקרוא לפני השינה, לענות לכל טלפון, לקנות בגדים רק בהנחות, לעשות ספורט שלוש פעמים בשבוע, לזרוק כל בגד מיד לכביסה, להיות צמחוני, לאכול בשר בכל ארוחת צהריים, לשחק עם השיער כאשר מדברים, להסתכל לאנשים בעיניים כשאני מדבר אליהם ועוד ועוד...

 

אז איך מאתרים הרגלים אוטומטים מזיקים?

 

1. מודעות ותשומת לב - כשאנו שמים לב לתגובה או התנהגות שלנו, החוזרת על עצמה באירועים מסוימים ויוצרת השלכות שליליות, עלינו או על הסביבה.
2. הקשבה לסביבה- בני משפחה, עובדים, חברים ומנהלים שלנו משקפים לנו לא פעם את ההרגל שלנו. אפילו אנשים זרים יכולים לשדר לנו בדיבור או במבט משהו על עצמנו. אם נהיה קשובים נוכל ללמוד מהם מה בדיוק מפריע ומה הם מציעים לנו לשנות. יש מקרה אחד שהוא טרגי במיוחד, כאשר ההרגל שלנו הוא להתגונן מיד מול כל ביקורת או לקטול אותה ואז לעולם לא נוכל להשתמש בסביבה כגורם המסייע למודעות.
3.בקרה שיטתית- להחליט לבחון כל פעולה שאני עושה בשאלה "למה?". להקדיש שלוש שניות של חשיבה לכל התנהגות שלי ולשאול את עצמי שאלות שיקוף כמו: האם אני תמיד בוחר בדרך הזאת? איך אפשר לפעול אחרת? האם ההרגל משרת אותי? האם הוא מסייע לי להשיג את מטרותיי? מה אדם אחר היה אומר לי לעשות במקום. כמובן שאין צורך לבצע זאת מאה פעמים ביום לכל פעולה, אלא לעשות זאת לתגובות מרכזיות בהתנהגות שלנו.
אז איך לצאת מעבדות להרגל מזיק ולעבור לעבדות להרגל מועיל (איך ליצור שינוי בהרגלים)?

 

לכל הרגל יש מחזור חיים הבנוי משלושה שלבים:
היווצרות – בניית ההרגל דרך הבהרת חוקים המותאמים למציאות והבנת כללי המשחק בתת המודע.
קיבוע – ההרגל משתכלל, מתקבע ומסייע לפתרון בעיות במציאות בשיטה הזו ובאופן הזה. .
דעיכה – חריקות בהפעלת ההרגל או בתגובות להרגל. אנו מתקשים בפתרון בעיות, ההרגל אינו יעיל עוד, ומתעורר הצורך בשינויו וביצירת הרגל חדש.

כמובן שזהו מחזור חיים מעגלי המתפתח עם השנים, ומידת ההצלחה שלנו בחיים תלויה בהוצאת הרגלים שפג תוקפם, ואימוץ הרגלים אחרים המתאימים לנו והמשרתים אותנו להשגת מטרותינו.

 

המלצות לשינוי ההרגלים:

לבחור הרגל אחד שאני רוצה לשנות אותו. לא כדאי לעבוד על כמה הרגלים במקביל כי מתברברים;
לכתוב לפחות חמישה דברים שאני מפסיד מההרגל הזה;
לכתוב לפחות עשרה דברים שארוויח אם אוותר עליו ואחליפו באחר;
לקבוע איזה הרגל אחר הייתי רוצה לאמץ במקומו;
לבסס תפיסת עולם חדשה התומכת בהרגל החדש;
להשתעבד בהנאה להרגל חדש המשרת אותי;
להיות ערני להשלכות של האוטומט החדש, לתגובות הסביבה ולתחושותיי .לבדוק מדי פעם האם ההרגל עדיין משרת אותי או שיש לעשות בו שוב שינוי.


בואו ניקח דוגמא. נניח, שאני שומע מהסביבה שאני מאחר כל הזמן. לדעתי יש לי תמיד סיבות טובות, אבל אני מוכן לנסות להקשיב לסביבה ולראות שההרגל הזה אינו משרת אותי. אם אחשוב על זה, אני אבין, שאני נתפס לא מכבד, שאני נתפס לא אחראי, לא רציני ומבזבז זמן שלי ושל אחרים, ותדמית זו תפגע באפשרויות הקידום שלי. אני אחליט לדייק בזמנים, כאשר מעורבים אנשים אחרים בעבודה, כי אני רוצה לכבד אותם ולא לפגוע בהם, ובוודאי גם חשוב לי להיות מנהל מתוכנן, שמעריך אנשים וזמנם, ומתייחס אל הסביבה ברצינות.


כדי לטפח את ההרגל החדש, אני לוקח מקדמי היסטריה גדולים יותר בכבישים, אני קובע פגישות בשעה עגולה ורבע, אני קובע זמני התחלה וסיום של ישיבות ועומד בהם. אני משתמש במונחים של ניהול עצמי במגבלות זמן כמו "סליחה, אבל תכננו את הישיבה לשעה ואני חייב ללכת, יש לי פגישה נוספת ואם אצא עכשיו, אצליח לדייק".

 

כך אני מטמיע את השינוי בי ונותן לסביבה בטחון בשינוי לטווח ארוך. מצד שני, בשביל להרגיש יעיל, אני לוקח איתי רשימת מטלות קצרה, שאם "חס וחלילה" אגיע מוקדם מידי, או אם הישיבה מתעכבת, כי מישהו אחר מאחר, אוכל לעבוד על המחשב, לקרוא מאמר או ספר, או לעשות כמה טלפונים שאינני יכול לעשות מהאוטו, שעל סדר היום. כך לא רק שאני מגיע בזמן, אלא גם ממצה את כל הזמן העומד לרשותי.

בהתחלה הסביבה תגיב לזה שאני מגיע בזמן, ותעיר הערות על ההפתעה שבכך, ואני אתן להם בהבנה להסתלבט עלי. לעצמי, בלב אני אחלק צל"שים, שהצלחתי לעמוד במשימה. על כל הגעה בזמן, חייכן. אחר כך, עם הזמן, כשהסביבה תתרגל והתגובות להגעה בזמן ישככו, אבחן, האם השינוי נכון לי או לא.
אם יהיה צורך, אעדכן את ההרגל החדש, שיהיה יותר מדויק.

 

לסיכום, ההתנהגות שלנו מושתתת על אוסף של הרגלים, וטוב שכך.

בעזרת תהליך של מודעות והקשבה לסביבה, אנחנו יכולים להאיר את הרגלנו ולבחון אותם, לקבוע אלו הרגלים משרתים ומקדמים אותנו בחיים, ואלו הרגלים הם מנגנוני הגנה, שהתאימו בעבר וכבר מזמן אינם נכונים להתפתחותנו. את ההרגלים האלו, כדאי לנו "למרקר" ובתהליך שיטתי של מודעות ובקרה, כל פעם לבחור הרגל אחד, ולהחליפו באחר. ועם המון קבלה ואהבה לעצמנו ולסביבה, נהיה עבדים להרגלים טובים יותר.


הרהורים על הרגלים מצד אחד, יש לו לאדם נטייה לדבוק בהרגל כמו "אין חדש תחת השמש". הוא אוהב את ההרגל. הוא שואף להיכנס להרגל בקלות, אולי אפילו מתוך עצלות. מצד שני, ההרגל הוא מצב סטטי, המנוגד לדינמיות של החיים. אם האדם אסף במרוצת השנים הרגלים שקיבעו דפוסי חשיבה, רגשות והתנהגויות, הרי שגמילה עצמית מהרגלים, היא הדרך להשיל מעצמנו את ההיסטוריה הלא מוצלחת שלנו.


לפני ששמים משהו חדש במקום ההרגלים הישנים, כדאי לעצור לרגע, להכיר את עצמנו הפנימי הטהור, ולזכור, שמתחת להרגלים שכבר לא נכונים מסתתרת פגיעות, חוסר קבלה של עצמי ושל המציאות.
לכן, יהיה קל יותר לוותר על הרגל, אם נעשה שלום עם עצמנו ועם הסביבה.
ומשום שהמציאות היא אין סופית, ומשתנה כל הזמן, כדאי למצוא את הגמישות בתוכנו, לבחור הרגלים המתאימים למציאות משתנה, וליצור הווה ועתיד טוב יותר עבורנו.