התמודדות עם לחץ -המדריך של אודם לימי הקורונה

המונח לחץ – Stress מתייחס להפרת מצב האיזון בו מצוי האדם  עקב איום פיסי או נפשי.  בעבר הרחוק היה מדובר ממש באיום פיזי, וכיום  מתכוונים הרבה יותר ללחץ פסיכולוגי ורגשי. 

התמודדות עם לחץ הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"מגיפה של המאה ה21",  וכולנו מושפעים ממנו- עובדים, מעסיקים, בני משפחות ובעצם הכלכלה כולה. משבר הקורונה הגלובלי,  הוא גורם לחץ משמעותי הן פיזי והן פסיכולוגי.  

 

האיום הפיזי כולל גם את החרדה לבריאות בשל החשש להידבקות וגם את חוסר הביטחון התעסוקתי הנובע מאבדן הכנסה והחשש לקיום כלכלי.

האיום הפסיכולוגי רגשי כולל היבטים רגשיים הנובעים מרגשות של אי וודאות לגבי העתיד, האם חיינו יחזרו לקדמותם, איך מתמודדים עם הילדים בבית, עם החרדה להורים מבוגרים ועוד ... 

 

חשוב לזכור, שיש רמת לחץ סבירה שאינה מוציאה אותנו משיווי משקל ואנחנו יכולים להסתדר איתו בקלות יחסית. הבעיה מתחילה כאשר אנו חווים לחץ זמן ממושך או כאשר חוברים להם גורמים רבים שמצליחים לייצר עומס רגשי גדול מידי.  

 

אז איך יודעים שאנו בלחץ יתר על המידה (Stress)? מהם התסמינים? 

תסמינים פיזיים מתסמינים יחסית קלים- כאבי ראש, מיגרנות, כאבי בטן, כאבי גב, התגרדויות בעור, חריקת שיניים, סיוטים והפרעות שינה, טִיקִים והקפצת רגליים  ועד לתסמינים משמעותיים יותר כמו עליה בלחץ הדם, סכרת, השמנה או ירידה דרסטית במשקל, מחלות לב, החלשות המערכת החיסונית. 

 

תסמינים התנהגותיים: מתסמינים קלים- תגובה לא מידתית, מצבי רוח תנודתיים, חוסר מוטיבציה ללכת לעבודה, ריבוי היעדרויות מהעבודה-ימי מחלה. ועד לתסמינים משמעותיים כמו התפרצויות כעס, איבוד ריכוז משמעותי בעבודה, קבלת החלטות שגויות עקב תחושת מועקה, לחץ בעבודה השוטפת ואי וודאות, ריבוי טעויות ובעיקר ריבוי קונפליקטים חריפים המובילים לפיטורין, גירושים ומה לא. כמובן שתופעות אלו מופיעות הן בעבודה והן בבית. 

 

אם לא נהיה מודעים, האינסטינקט הבסיסי שלנו יהיה להכחיש שאנו בלחץ, ולכן התסמינים יכולים להחריף ועד שנהיה ברמת לחץ קיצונית, רק אז נתחיל לפעול. לדחיית התמודדות עם לחץ בעבודה ובחיים עלולה להיות השלכה חמורה על הבריאות הפיזית והרגשית, ולכן חשוב להיות מודעים.  כיצד? אם מופיעים 3-4 תסמינים זה  סימן שכדאי לעצור ולבדוק איך הלחץ משפיע עלי. 

אז מפני שתקופת הקורונה עלולה להיות ממושכת, כדאי שניתן את הדעת מה אנחנו יכולים לעשות בעיצומו של הלחץ הזה.

 

האסטרטגיות היעילה להתמודדות עם לחץ בתקופה הקורונה:

קיימות אסטרטגיות רבות ומגוונות להתתמודדות עם לחץ בעבודה או בחיים, אולם כדי לפשט זאת, אנו ממליצות לפעול ב-4 צירי פעולה

• לצמצם חשיפה עם הגורם שמייצר לחץ- ככלל כדאי לשמוע פחות חדשות ולהתעדכן רק בדברים חשובים וקריטיים. ליזום מפגשים חברתיים בטלפון, בזום, בווטס אפ ועוד כדי לחזק תחושת שייכות.
•  
• לָזוּז- פיזית ומנטלית.   
  להזיז את הגוף פיזית- לקום לעיתים קרובות מהכיסא, לעלות במדרגות במקום במעלית, לקפוץ 20, 30, 50 פעמים במקום, לרקוד, לעשות הליכות, לנצל את מגוון שיעורי התנועה שמוצעים ברשת ללא תשלום.  כאשר הגוף זז, הוא מפרק מתח ולחץ והרבה יותר שמח. 
  לאתגר את המוח מנטלית- להקפיד לעשות פעילויות המשפיעות לטובה על הנפש ומאתגרות את המחשבה- יצירה, בישול, האזנה למוסיקה, קריאה, דיון ועוד.

 

• לחשוב אחרת וליצור איזונים- לעבד יום יום את המידע  שאנו חווים ולייצר איזונים במחשבה- לחשוב בכל יום איך מה שקורה מועיל  לי? מה בסיטואציה פועל לטובתי? מה אני מרוויחה מהמצב גם אם זה זמני? 

 

• לאמץ "גישת וויז" - המציאות מראה איפה חסום או פקוק, ואני כמו האפליקציה מחפש דרכים חלופיות.. ולקבל החלטות אחרי התייעצות ואיסוף מידע כדי להקטין אי וודאות..

אם כבר הגעתי למצב שאני ברמות לחץ גבוהות- להתחיל לחשוב להתייעץ ולקבל עזרה חיצונית. לא לחכות עם זה. בכל מקרה, כדאי לייצר דיבור שמקטין מחויבות ועומס- לחשוב בפרקי זמן קצרים "רק היום, רק השבוע" . 

 

• ליזום, לארגן מחדש ולסדר- התמודדות עם לחץ מובילה אותי לחפש יוזמות חדשות ומעוררות  ונותנות תחושת התחדשות. עדיף לחשוב ביחד עם אנשים יצירתיים: בני/ בנות זוג, חברים, קרובי משפחה.  לעשות סיעור מוחות מה אפשר לעשות אחרת בתקופה הזו  יוזמה משמעותה חיות ובריאות ולכן חובה להרבות ביוזמות. 

 

• לָתֵת לְעַצְמִי הפוגה ומנוחה – זה יכול להיות מסאז, אמבטיה, יוגה ומדיטציה או הרפייה באמצעות  קומדיות וסטנד אפ. הכל הולך. כשהגוף בלחץ ובסרס  הוא זקוק לפסקי זמן אלו.