טיימינג: קסם או תכנון מוקדם?

מה בין Time ל Timing? כיצד הופך רגע מסוים להיות טיימינג?

רובנו חווים בשלב זה או אחר בחיים רגעי קסם,  אותם אנו מגדירים כטיימינג מוצלח. טיימינג הוא בעצם  חלון הזדמנויות לקפיצת מדרגה בתוך תנועה מתמשכת.  אותו רגע מייצר הזדמנות רגעית שצריך לזהות ו"לקטוף", ואז נדמה שהעשייה עטופה באיזו קלות וזרימה, של הדבר הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון. במימוש של טיימינג יש אפילו הפתעה, מעין wow.

העיסוק בנושא הוביל אותנו לכמה שאלות מעניינות. האם ואיך ניתן להעלות את הסיכויים ליצירת טיימינג? האם ניתן ליזום טיימינג?  האם טיימינג זה סוג של יכולת כמו שריר שניתן לאמן ולשפר? איך נוכל לזהות, את הקרבה לנקודה שבה כל התנאים מבשילים ולממש את הטיימינג?

איפה נכון לקדם ולייצר טיימינג?  

טיימינג בתקשורת - בתקשורת יש את העיתוי הנכון לשאול משהו או את הרגע המתאים להגיד משהו משמעותי שיהווה את נקודת המפנה. הטיימינג הנכון מייצר תקשורת פתוחה ומקדמת. זה משמעותי למנהלים, לאנשי מכירות לאנשי שירות ובכלל. לכל אדם יש את הנטייה לתקשר טוב יותר בזמנים שונים של היום למשל. כאשר אני קשוב ויכול לנהל לזמנים טובים יותר או פחות המאפיינים את האדם השני  אני מגדיל את הסיכוי ליצירת טיימינג נכון. כאשר אני מתקשר רגיל ומתעלם מסערת רגשות אני מקטין את  הסיכוי לייצר טיימינג נכון בתקשורת.

טיימינג בשיווק וניהול הזדמנויות

 יש חשיבות מכרעת לטיימינג מבחינת יציאת מוצר חדש לשוק  או אפילו התחלת מסע פרסום. אם נחזק את ההקשבה שלנו לצרכי הלקוחות, נקשיב ל"ניו אנסים" של אירועים והשפעתם על קבוצות ופלחים, נוכל להגדיל את הסיכוי לאתר את התזמון המתאים להפצת המוצר שלנו. כדי להצליח ביצירת טיימינג נכון עלינו לבסס ולחזק את הלמידה על הלקוחות שלנו ולנצל כל אינטראקציה להבנה מעמיקה יותר על הלך החשיבה שלהם.  

טיימינג בהחדרת שינויים

משום שאנשים פחות אוהבים שינוי שמצריך מאמץ מיוחד מכולם, יש חשיבות רבה ביותר לטיימינג בהחדרת שינויים.  משום שיש סיבות רבות להימנע משינוי חשוב לברר היטב מראש מהן התועלות לשינוי? מדוע הוא נחוץ עכשיו? מי עלול להיפגע כתוצאה מהשינוי ומי ירוויח מניהול שינוי תקין. 

ניתוח נכון ומדויק יגדיל את הסיכוי שלנו למצוא את העיתוי הנכון ליצירת השינוי ולהפצתו . תהליך הניתוח גם יחזק את המוטיבציה הבסיסית והרצון שלנו ליצור שינוי במועד הנכון, ויאפשר לנו להכין את עצמנו להתנגדויות הפנימיות והחיצוניות שיכולות לגרום לתחושה מתמדת שאין טיימינג מתאים לשינוי.  

טיימינג בקבלת החלטות

 בקבלת החלטות יש שכלול של גורמים: רציונליים, סביבתיים, פוליטיים, תחושות בטן ועוד. לטיימינג יש תפקיד מכריע בתהליכי קבלת החלטות- מתי לקבל את ההחלטה? מתי להקפיא החלטה? מתי להודיעה עליה? כדאי להחזיק החלטה פתוחה עד יומיים, כי אחרת הגורמים המשפיעים משתנים. זמן זה לא רק כסף, ולנתונים יש תאריך "פג תוקף". בנוסף כדאי להתבונן ביתר קפדנות על החלטות במשבר, כי ההצפה הרגשית יוצרת חוסר איזון ולכן אינה טימיינג מתאים.

טיימינג להשגת אפקטיביות

 זוהי נקודת האיזון העדינה בין השקעת מאמצים יעילים, ממוקדים, לבין שחרור הפרויקט כשאינו קורס תחת עודף הנתונים, הפרפקציוניזם והפחדים. בעודף נתונים יש הכבדה, בעודף ספונטאניות אין כבוד לנושא. זה אחד המקומות שניתנים לאימון כמו חיזוק שרירים.

מה השחקנים הראשיים בטיימינג?

טיימינג בתרגום  לתזמון – עיתוי,  מעצם הגדרתו רומז, שכלולים בו כמה ממדים.

מחזוריות- החיים והטבע מלאי מחזוריות ויש להקשיב לה ולהשתמש בה. המחזוריות מגוונת: עונות השנה,  יחידות הזמן, מחזוריות כלכלית או פוליטית ועוד. אם אנו רוצים להעלות סיכוי לאתר טיימינג,  אנו מחויבים להקשיב למחזוריות של האירועים, האנשים ושלנו, וללמוד  ללכת איתה. לדוגמא, הגוף מגיב לעומס ולכן חום הגוף שלנו גבוה יותר בסוף היום, פעילות גלי מוח מאיטה מאד בלילה כדי להטען באנרגיה חדשה. גם דתות ותרבויות שונות הכירו בחשיבות המחזוריות וניתן לראות חגים המופיעים בטיימינג מתאים לעונות השנה.

קשיבות- האדם הרוצה לפעול  בטיימינג צריך לפתח קשב. הקשב מושג באמצעות התבוננות, סקירת הגורמים, דריכות, בדיקת הסביבה, קשב למשובים של הסביבה, ראיה מרחבית והערכה, ניתוח ושיכלול של כל אלה מייצרים רגישות לטיימינג.

חשיבה רב ממדית- לכל אירוע יש מספר ממדי השפעה ואנו מחויבים לאמן את עצמנו להתבוננות במספר רב של ממדים. אפשר לאמן את השריר הזה ע"י משחק האבלון המפורסם  בו ניתן לראות 6 ממדים שונים לפעולה בו זמנית. כדאי להתבונן בנפשות הפועלות, במצב הרוח הכללי, במצב הפוליטי- חברתי,  ביכולות האישיות, במצב פיננסי ועוד...

כלים להעלאת הסיכוי לאיתור הטיימינג הנכון ולסנכרון בין ממדים:

שילוב בין קשיבות, ההתבוננות במספר ממדים והרישות עם המחזוריות, מאפשר לייצר עיתוי מתאים. לא תמיד מדויק אבל הרבה יותר קרוב מאשר ללא המיקוד והמכוונות ליצירת טיימינג.

עצם חיפוש הטיימינג מייצר הזדמנויות לטיימינג נכון - ההשהיה, החשיבה, הבחינה הרוחבית, איתור המחזוריות הרלוונטית, מייצרת רגישות וחיבור לעיתוי הנכון.
רתימה ושימוש במספר משאבים - הבנה נכונה של כל הגורמים המשפיעים, הצרכים של כל אחד, יתרונות וחסרונות, המשקל של כל גורם. להיעזר בייעוץ של קולגות, חברים ובאנשי מקצוע.
הפחתת השתלטנות שזה תלוי רק בי או בקומץ אנשים - לשחרר את האחיזה המקרקעת באמונה שאני יכול לשלוט בכל ובכולם. ככל שמעורבים בתהליך יותר אנשים, כך יש יותר סיכוי לזהות נכון אירועים.
בדיקת התנגדויות - יש אומרים, שממש כשם שהגוף הפיזי שלנו מורכב מחלקים שונים, כך גם הנשמה. כדאי לבדוק היטב את תת ההכרה שלנו, האם יש אינטגריטי ברצונות שלנו, ומה המשמעות של הפער.
נתינת מקום של כבוד לאינטואיציה- לתת במה לרציונאליות כי היא החשובה והנכונה יותר מבחינה סטטיסטית אולם, להשאיר כמו בפרטו לפחות 20% לתחושת הבטן.
לא תמיד צריך לחפש את הטיימינג המושלם – חיפוש הטיימינג המושלם יכול להפוך למלכודת של חוסר עשייה. האם להמשיך ללמוד לטסט עוד המון שעורים כדי לעבור בטסט ראשון או אפשר לנסות ולהצליח בטסט השני? לפעמים עדיף ללמוד לקבל "לא" או להיכשל, על פני חיפוש ה"טיימינג" המושלם.

ולסיום, כחברת הדרכה ופיתוח ארגוני אנו שומעות לא מעט את המשפט" זה לא בעיתוי הנכון עכשיו..."  לפיתוח מנהלים, להכשרת עובדים לחיזוק הצוות.... מניסיוננו כחברת הדרכה, הפניות של הארגון למצוא טיימינג נכון בתחומים אלו יוצר הרבה פעמים חוסר עשייה ותקיעות. נכון שיש להתחשב בהרבה גורמים אולם אנו ממליצות לנתח היטב את קבלת ההחלטות שלנו ולנהל אותן נכון מול "אשליית השליטה".