הנעת עובדים היא אתגר מרכזי בניהול של כל ארגון ועסק. שיטות הנעת עובדים עברו שינוי גדול במהלך השנים, וקיימת אבולוציה מתמדת בתחום. בעבר הנעת עובדים נשענה הרבה יותר על סמכות ופיקוד (הנעה סמכותית) וכיום רואים הנעה המבוססת יותר על תמריצים והנעה המתמקדת יותר במתן ערך, משמעות ויחסים.
בימי קורונה נוצר אתגר חדש בתחום הנעת עובדים - איך מנהלים את הסְטְרֵס או אולי אפילו הופכים את הסיטואציה החדשה לזרז חיובי לשינוי. מנהלים מצאו את עצמם שואלים שאלות כמו איך נהפוך את הלחץ הנפשי למשהו נסבל?? האם ניתן להפוך את הלחץ למשהו חיובי?
אם נהיה כנים, בתקופת הקורונה הרבה מאד גורמי לחץ הם חיצוניים ולא בשליטתנו, אולם כארגון אנחנו יכולים לתעל את האנרגיה, לאזן את הלחץ למזער ככל הניתן את המחירים שלו. כארגון, אם נצליח לעשות שילוב נכון בין הערכות ומניעה לבין נתינת מקום לשחרור והוצאת קיטור, נצליח לשלוט טוב יותר בתוצאות הלחץ. אם נפנה משאבים ליצירת פתרונות חדשניים, יצירתיים ונתמוך בעובדים, אולי נצליח אפילו להפוך את הלחץ והסטרס, למקום של פורקן חיובי ועשייה מבורכת, כי אנשים עסוקים בדרך כלל יהיו רגועים יותר. אז כיצד מאזנים לחצים של עובדים?
לזהות מוקדי חרדה ומוקדי חיסון טבעי
עדיף לזהות מוקדם- סטרס בעבודה יגדל אם לא נהיה מודעים לו ולא ניתן לו מקום. חשוב שנעלה למודעות את התסמינים ומיידע מנהלים לזהות עובדים עם סימנים חיצוניים המשדרים שהעובד נמצא בלחץ. נדע לזהות זאת ע"י נטייה להיעדרות, חולי, מיחושים, חוסר סובלנות ועוד, לכן עדיף כחלק משגרה, לעודד עובדים לייצר פסקי זמן להתבוננות עצמית ולזיהוי. אם רק יתבוננו יידעו.
לחפש כוחות וחיסונים טבעיים וזמינים- לכל אחד מהעובדים יש מנגנונים שעוזרים לו, חשוב לסייע לו לזהות אותם, לסמן אותם ככלי חיובי ומקדם. עצם המפגש עם הכוחות הללו מעצים, ובוודאי השימוש המוגבר בהם.
לתעל את הלחץ לעשייה מבורכת שתקטין סטרס לטווח ארוך
לקרוא לילד בשמו- לנהל דיאלוג עם העובד על מנת שיכיר בתחושה שהוא בלחץ ולתת עדיפות להתמודדות ולא להדחקה. חשובה ההקשבה והקשיבות לא רק למה שנאמר אלא למסרים הסמויים, למילים שנאמרות בדרך אגב-"מתחת לשפם", לשפת הקול, להתנהגויות הלא אופייניות. אם לא נעשה עם הסטרס פעולה מקדימה הוא יקדים אותנו, ייצור תקלות, קונפליקטים וצרות.
לנהל דיאלוג מעצים ולבחון כלים צוותיים להתמודדות עם לחץ - זוהי דרך להשתמש בכוחה של הקבוצה כדי לטפל במצבי דחק ושחיקה. לייצר גיבוי בין עובדים, זוגות של חברי צוות לוונטילציה, משחקי צוות שיסיטו את תשומת הלב לעשייה חיובית מקדמת. חשוב לייצר פעולות מנע ציוותיות כמו למשל שיבוץ ישיבות המשולבות בהעשרה ובהומור, קיום פגישות עבודה בטבע, ליצור מנגנוני פרגון בין העובדים-משוב חיובי, הוקרת תודה, משחק גמד ענק וכד. זה משחרר מלחץ וסטרס ומעודד תיעול למקום חיובי ומשחרר.
ליצור הקלות קטנות בשוטף כדי להרוויח בגדול אח"כ- אם משחררים כל פעם עובד אחר ממשימה "כבדה" באופן יזום מרוויחים עובד שמוקיר תודה על הארגון והוא חוזר הרבה יותר חיובי ונכון לעבודה. משתמשים בהעדפות של כל עובד ומעודדים אותו להשתמש בחיסון פעמים רבות: ספורט, יצירה, אינטראקציות חברתיות שמיעת מוסיקה ועוד.
ליצור שגרות של עשייה חיובית משמעותית- זה הזמן לעודד התנדבויות, לספר ולשתף על ענפים או עסקים שמצבם קשה יותר כדי לעודד הוקרת תודה ואז רמת הלחץ תרד ואולי אפילו הלחץ יתועל לעשייה חיובית. חשוב לשים פוקוס על עשייה חיובית שוטפת, לנתח הצלחות, להציג חדשנות ובכלל להשתמש בהומור. זה משחרר ומתעל לחץ לחיוביות.
לחזק את היתרונות של הלחץ- לחץ מייצר אילוץ ליצירתיות, מעביר אותנו באבחה מפתרונות "מושלמים" למתן מענה חדשני, אפקטיבי שלעיתים קרובות נרצה לאמץ בהמשך. מומלץ לשים דגש על היתרונות והתוצרים כך המאזן החיובי יגדל.
| 
