מורשת
הכול התחיל בשנת 1999 , אחרי שצילה ואני ילדנו את בנותינו.
צילה הייתה הרוחנית בין שתינו, אני הייתי ההגיונית והמעשית.
ידענו שהשונות הזאת בינינו יכולה ליצור משהו מופלא.
דבר אחד איחד אותנו – האופטימיות חסרת הגבולות, שאפשר לעשות, ליצור ולשנות כמעט הכול.
כך נולדה אודם בשישה ביוני 1999.
הלקוחה הראשונה שלנו הייתה עמותה מקסימה שביקשה עזרה מקצועית בגיוס תרומות לגאולת עם ישראל. האין זה צירוף מקרים? חייכנו.
אודם גדלה ורכשה עוד ועוד לקוחות, תמה השנה הראשונה והייתה סיבה למסיבה: אודם בת שנה.
יום ההולדת של אודם חל קצת אחרי יום הזיכרון לחללי צה"ל.
אני איבדתי את אבי במלחמת ששת הימים, וביום הזיכרון הדלקתי נר נשמה והנחתי את תמונת אבי לצד תאריך לידתו ונפילתו. צמרמורת אחזה בי כשגיליתי שתאריך נפילתו הוא בדיוק התאריך שאודם נולדה שישה ביוני. בהיותי אדם הגיוני, התקשרתי לצילה שותפתי וסיפרתי לה בהתרגשות על צירוף המקרים המוזר הזה. וכך התחיל המסע לגילוי הקשר בין אודם לאבא שלי ארמונד לוי ז"ל.
ביום זיכרון אחר שמתי לב שאבי נהרג בהיותו בן 33, ואני הייתי בת 33 כשהקמנו את אודם.
ביום זיכרון אחר גיליתי ששמה של אודם, שם שנבחר לאחר מחשבה מעמיקה ושילוב אותיות משמות ילדינו, מוכל בשמו של אבי ארמונד, כאשר האותיות הנותרות יוצרות את המילה "נר".
מכאן כל מילה מיותרת. לגילוי הזה היה אפקט מיוחד על שתינו, שאי אפשר להתעלם ממנו.
עכשיו, במלאת 10 שנים לחברה, החלטתי לשים את הנר לזכרו באתר ולהנציח את אבי. תכונות רבות שלו טבועות עמוק בתוכי ומשפיעות על כל תפיסת העולם של אודם.
אבא שלי, ארמונד לוי זכרונו לברכה, נפל במלחמת ששת הימים בקרב בג'נין בעת שיצא לחלץ פצועים בעמק דותן. במותו השאיר את אמי, צעירה וכואבת לגדל אותי, בתו היחידה, בטרם מלאה לה שנה..
במכתבי הנצחה רבים השמורים במשפחתנו הציגו אותו אדם אופטימי במיוחד, שמח, יצירתי, מפקד כיתה מסור ומנהל אהוב על עובדיו. הוא הוכיח בחייו ובמותו, שיש להתמיד במשימה למרות המכשולים ולא היה בעבורו דבר שאינו אפשרי.
צילה ואני גאות להעביר מורשת זו לכל האנשים שאודם נוגעת בהם.
אנו גאות להנחות באהבה ובמסירות, כדי לזרוע אופטימיות נצחית בכל מקום אפשרי, כי בלעדיה אי אפשר לחיות חיים מאושרים ומספקים.
בונים משפחה ביחד-מכתבים מעדנה ונילי דף יזכור – ארמונד לוי
לאחי הגדול- מכתבים לארמונד