ניהול משברים- עדיף לעשות, ליזום ולהיות יצירתי/עדנה קורן

עד שהגיעה מגפת הקורונה ידענו משברים מסוגים שונים כמו מלחמות, מצבים בטחונים, משברים כלכליים בעולם ובארץ. בכל זאת, משבר הקורונה השית על המשק הישראלי גזרות חריגות בכל קנה מידה וענפים שלמים פשוט עצרו מלכת. לדוגמא, בענפי התיירות, תעופה, אירועים, תרבות, פנאי, מסעדנות ועוד ענפים רבים אחרים, ההכנסות ירדו מ 100 ל-0 וזהו שינוי קיצוני, שאי אפשר להתכונן אליו.

שמעתי  היום מנכ"ל רשת מלונות, שסיפר בכאב על הקושי העצום לניהול משברים המאופיינים בתנאי אי וודאות קיצוניים בטווח הקצר ובטווח הארוך יותר. מנהלים שחווים משבר כזה מחויבים לקבל החלטות בתנאי אי וודאות ואין זו משימה פשוטה כלל וכלל. תפקיד האנשים שמובילים פיתוח ארגוני לחשוב במצבים כאלו מחוץ לקופסא ולקדם רעיונות שאולי בתנאי וודאות נדחקו לשוליים כי לא היה זמן או בגלל שהיה הרבה בשר מהמוצרים הרגילים.

ניהול משברים בארגון אסטרטגיה לחוסן וצמיחה

במציאות העסקית המורכבת והתזזיתית של המאה העשרים ואחת משברים הם כבר מזמן לא שאלה של אם אלא שאלה של מתי. ארגון חסון ויציב נמדד לא רק ביכולת שלו לשגשג בימים של שקט וצמיחה אלא בעיקר ביכולת שלו לתפקד תחת לחץ קיצוני ולצאת מחוזק מתוך טלטלות בלתי צפויות.

תהליך של ניהול משברים בארגון דורש מההנהלה קור רוח ראייה ארוכת טווח ויכולת לקבל החלטות גורליות בפרקי זמן קצרים במיוחד. כאשר התהליך של ניהול משברים בארגון מבוצע בצורה מקצועית ומחושבת הוא יכול להפוך לנקודת מפנה חיובית המובילה להתייעלות פנימית עמוקה ולחיזוק משמעותי של הקשר בין הארגון ללקוחות והעובדים שלו.

כדי להתקדם בתהליכי קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חשוב לנו לעזור לעצמנו ולא להיכנס לגישה חסרת אונים וקרבנית. זה לא יעזור עסקית וגם לא יעזור למצב הרוח.

אז מה כן כדאי לעשות:
 

• ניהול משברים מצריך מאיתנו לנסות לאסוף כמה שיותר מידע ממקורות מהיימנים שונים כדי להקטין ולו במעט את אי הוודאות. ליצור תרחישים שונים למצבים שונים של התפתחות ולהקדיש מחשבה ותכנון לכל תרחיש. נכון שזו עבודה קשה יותר ואולי תתברר שהיא מיותרת, אבל עדיף לשקוע בעשייה חיובית של תכנון והיערכות מאשר לשבת בחיבוק ידיים.

• בנוסף כדאי לנו  לקדם וליזום פעולות מצידנו ולא לחכות ולהיגרר לעשייה של אחרים ורק אז להגיב. ביציאה ממשבר אלו שהיו גמישים, זריזים ויצירתיים בחשיבה יהיו מוכנים לקטוף את הפירות של ההמתנה. כדאי להיות שם.

• חשוב לשתף את הגורמים המעורבים (לקוחות, ספקים ועוד) לגבי המצב ולראות כיצד אפשר לייצר שיתופי פעולה  שיעזרו לנו להקטין את אי הוודאות. לא מזמן חזרה ביתי מחול בעקבות הקורונה והחזירה את הטלפון הלוויני לפני הזמן. היא  כנראה לא היתה היחידה וחברת "מגנוס", פעלה נכון ושיתפה את הלקוחות בסיטואציה הייחודית שנוצרה,  והציעה להם הצעה מפתה- לקבל במקום החזר כספי הטבה לימים כפולים בעתיד . אנחנו שלא סיימנו  במשפחה עם הטיולים לאחר צבא, בחרנו לסייע לחברה טובה בעומס הכלכלי תקופתי שנפל עליה, ולבחור בהטבה. גם אם לא כולם בחרו באופציה זו, הרי שחלק כן וזה מוריד לחץ.

• עובדים ומנהלים בארגונים אלו, מתמודדים עם לחץ ורמת הסטרס בשיאה.  חשוב ללתת כלים של הפוגה ומקום להוציא ולשחרר את הלחץ והדאגה. זה יכול להיות סדנת שירות, סדנת חוסן אישי או אפילו להזמין מאמן אישי לארגון שיתמוך באופן אישי בעובדים. גם אם אין תקציבים גדולים לזה חברות רבות התארגנו לסיוע במקרה לחץ ויצרו תהליכי הדרכה גם בזום, שעושים עבודה מצויינת. גם לאודם תוכניות כאלו ושווה להתקשר לקבל הצעות.