מנגנוני הגנה ששומרים על החוסן שלנו: על חוסן ארגוני וחוסן אישי

מנגנון עבודה הוא אמצעי של המוח לשמור על החוסן המנטלי שלנו. פרויד טבע את המושג וסיווג אותם לכמה סוגים, כאשר היום מקובל לדבר על  כשמונה מנגנונים נפוצים.

מנגנון הגנה למעשה מרחיק את ההכרה שלנו בנוגע למחשבות מסוימות, תחושות והתנהגויות לא נעימות. הוא מתפתח מגיל ילדות ובמצבי נורמטיבי נמצא בשירות תפקודי האגו שלנו. מקובל לתאר את דור ה-Y  כבעל חוסן ירוד ביותר במקום העבודה.

גם אם אפשר להתווכח על האמרה הזאת, נראה לנו שהבנה של מנגנוני הגנה והשפעתם על חוסן אישי, יספקו מענה אפקטיבי להבנת אנשים וארגונים. 

בכל מקרה, אדם בעל חוסן יעשה שימוש אפקטיבי במנגנוני הגנה, משום שהוא פחות זקוק להם. הוא מסוגל להתייחס למה שאומרים לו, לחוויות שעוברות עליו, לביקורת שמעבירים עליו, באופן ספציפי וענייני.  

להלן  מנגנוני הגנה נפוצים שמוכרים בספרות המקצועית. אנו ממליצות לבחון את עצמכם תוך כדי הקריאה ולזהות מה המנגנונים המרכזיים שאתם משתמשים בהם.

המגינים האנושיים שנוכל לאמץ לחוסן אישי וארגוני בחיינו

1. הדחקה

היא הבסיס הרחב ביותר למנגנוני הגנה משום שכל אחד מהם תלוי ברמה מסוימת של הדחקה. בהדחקה, יש מניעה של המוח לגשת באופן מודע למחשבות, זיכרונות, רגשות או דחפים שמפריעים למנוחת הנפש. שימוש שאינו אפקטיבי במנגנון יגרום לתחושת אשם כבדה, דבר שיוריד את החוסן והמוטיבציה שלו. 

2. הכחשה

במנגנון זה יש התעלמות מלאה או חלקית מחוויות/ אירועים/ מחשבות של האדם. במקום העבודה אנחנו נראה למשל אנשים שיטענו שהם "לא מצליחים להבין" את הביקורת שמועברת עליהם. יטענו ששכחו כל מני פרטים/ אירועים ש"נוח" להתעלם מהם. לעומת זאת, שימוש אפקטיבי יהיה למשל לעבור אתגר משמעותי במשימה תוך "התעלמות" מסוימת מהסיכון הטמון בה. הצלחה במשימה תוביל את האדם לתחושת מימוש וסיפוק.

3. התקה והשלכה

הפעולה הרגשית הראשונה שקורת במנגנון היא התקה של תחושות שאנחנו חשים לגבי עצמנו, מההקשר עלינו. השלב השני יהיה "לזרוק" את אותן מחשבות ועל אחרים. קצת בדומה למשפט הידוע של חז"ל, "כל הפוסל – במומו פוסל". למשל, עובד שחש שאינו עושה עבודה מספיק טובה וישליך את זה על העמיתים שלו ועל המנהלים שלו, יהיה ממורמר ויחוש תחושת קיפוח מתמדת. זהו מנגנון נפוץ מאוד וכדי להעלות את החוסן, אפשר פשוט לשאול את עצמנו בכנות- "האם אני אומר על האחר משהו שהוא בעצם קשור לעולמי הפנימי?"

4. רגרסיה

ההגנה של הרגרסיה קשורה לתגובה לשינוי. שינוי יכול להלחיץ אותנו ברמה הפסיכולוגית ולכן לפעמים ההתנהגות שלנו הופכת להיות רגרסיבית במובן זה שהיא דומה להתנהגות קודמת שהיתה לנו בעבר, לרוב ההתנהגות הזאת נחשבת ל"פחות מפותחת" ברמה החברתית, אך יש לשער שעזרה לנו בעבר.

למשל עובד שמגיע לעבודה חדשה ומסגל לעצמו התנהגות סוליסטית שלא מאפשרת לו להתחבר חברתית לשאר העובדים, יכולה להיות קשורה לעובדה שהתנהגות זו בעבר עזרה לו להתמודד עם היותו חדש במקום עבודה קודם. ההתנהגות הרגרסיבית בדרך כלל מאופיינת ב "ירידה לצורך עליה". צריך רק לוודא שבמשך הזמן, אנחנו נפרדים מהדפוס הישן לטובת הקידום העצמי שלנו.

5. תגובת היפוך

בתגובת היפוך אנחנו מתנהגים הפוך מאיך שאנחנו חשים באמת. למשל אם אנחנו שונאים את המנהל שלנו, אבל אנחנו מתנהגים אליו בידידותיות יתרה. חשוב להדגיש, לא מדובר בהעמדת פנים מנומסת, אלא בהתנהגות לא מודעת.

6. שכלון (רציונליזציה)

ממנגנוני ההגנה המפותחים יותר. הרציונליזציה בונה את המציאות כך שכל "העובדות" יתמכו בתזה הבסיסית שעליה אנו מעוניינים להגן. אדם עם מנגנון הגנה כזה ישתמש במידע שיכול לתמוך בתזה לו. למשל, אם התזה היא "אני חייב לעבוד קשה כדי להצליח"- אני אשתמש בכל אמצעי כדי לתמוך בטענה הזאת. תפגשו את העובד שלא יוצא מהמשרד לעולם, זה שמתלונן על כך ש"אין לו זמן לכלום". לאורך זמן, שימוש במנגנון זה יזמן שחיקה, תחושת דיכאון ומוריד את החוסן מאוד.

 7. אינטלקטואליזציה

האם פעם עמדת מול אדם בעת ויכוח על דבר עקרוני וחשת את הצד השני מדבר ללא הרף, טובע בשפע של פרטים ועובדות שנשמעות נבונות, אך לא בהכרח קשורות? אם תשובתך היא כן- הרי שנתקלת באדם בעל מנגנון הגנה של אינטלקטואליזציה. קשה לזהות אותו, משום שנחשב למנגנון הגנה מפותח מאוד. הוא שייך בדרך כלל לאנשים דעתניים, שיש להם הרבה ידע והם נתפסים על ידי הסביבה כחכמים מאוד. אך במצבים מסוימים משתמשים בו כדי לכפות על תחושות שליליות כגון, ביקורת עצמית גבוהה, תחושת כישלון וכו'.

אז לסיכום,  מנגנוני הגנה חיוניים לתפקוד יומיומי. ככל שנכיר אותם  ונזהה את שלנו, נוכל להכיר את עצמנו יותר טוב ולענות על  שאלות מהותיות. לא צריך ללמוד לפרק את מנגנוני  ההגנה, אלא לדעת לנטר באמצעותו איזה עבודה פנימית נדרשת.

מנגנוני ההגנה מלווים אותנו במקום העבודה ובחיים בכלל, וראוי שכל ארגון וכל מחלקת משאבי אנוש תבחן כיצד סביבת הארגון משפיעה על העובדים להשתמש במנגנונים האלו. סביבה מלחיצה ומלאת גירויים, תגרום לשימוש יתר במנגנוני ההגנה וסביבה תומכת ומכילה תקטין את ההתגוננות הטבעית ותחזק חוסן

לאילו מקצועות מתאימה סדנת חוסן אישי?

כל ענפי התעשיה והשירותים בארץ ובעולם, הבינו שעליהם לקחת אחריות מלאה לפתח חוסן אישי ובכך גם יגדל החוסן הארגוני.חיזוק חוסן אישי מקדם ומסייע גם לגשר בין צוות עובדים ומנהלים ולמנוע חילוקי דעות ומחלוקות מיותרות. סדנאות פיתוח חוסן אישי, מאפשרות לכל אדם  להתבונן גם בחיים האישיים וליישם כלים שנלמדו גם בעולם האישי והפנימי.